התלמוד הירושלמי, תלמודה של ארץ ישראל, הינו נכס צאן וברזל של עם ישראל. לעיתים נפלו שיבושים במסורת הנוסח של התלמוד, וכמו כן לשונו וסגנונו מקשים על לימודו והבנתו.
למהדורת "ירושלמי לכל" שתי מטרות:
1) להעמיד נוסח ברור לתלמוד הירושלמי, למען ירוץ בו הלומד, לצד פירוש המותאם לנוסח.
2) לתת פלטפורמה שיתופית ללומדים המעמיקים, המבקשים להיות שותפים בהגשמת חזון העמדת הנוסח והפירוש לכל מסכתות הירושלמי.
המסכת הראשונה היוצאת לאור במהדורת 'ירושלמי לכל' היא מסכת עבודה זרה. הנוסח והפירוש המוצעים, הינם תוצאה של תהליכי בדיקה מעמיקים של כל המקורות המתייחסים לירושלמי מסכת עבודה זרה. מקורות אלו כוללים: עדי נוסח; מקבילות בתלמוד הירושלמי; מקבילות במדרשים; ראשונים כמו הרמב"ן ואור זרוע; פרשנות וספרות מחקר.
מהדורת 'ירושלמי לכל' מחלקת את מסכת ע"ז לכ - 200 סוגיות. כל סוגיה מחולקת לשורות ממוספרות, כך שכל שורה מייצגת טענה או מאמר בסוגיה.[1] לכל סוגיה יש שם המאפיין את נושא הסוגיה. החלוקה לסוגיות מאפשרת ללומד לבחור סוגיה מסוימת ללימוד, כך שאין הכרח ללמוד את התלמוד באופן סדרתי רציף. באמצעות המהדורה ניתן ללמוד סוגיה יומית בתלמוד הירושלמי במקביל לדף היומי בתלמוד הבבלי.
הלומד המעמיק מוזמן להאיר ולהעיר, ובכך לתקן ולשפר את הנוסח והפירוש המוצע במהדורה. המרחב הדיגיטלי האינטרנטי מאפשר לציבור הלומדים להיות שותפים ולתרום להבנת התלמוד הירושלמי – תלמודה של ארץ ישראל, והמהדורה הינה פלטפורמה לממש זאת.
התצוגה של נוסח התלמוד הינה בחלוקה המסורתית של התלמוד הירושלמי – פרק והלכה (על פי דפוס וילנא). לכל הלכה הוספנו חלוקה נוספת – חלוקה לסוגיות.
המהדורה מאפשרת הצגה של ארבעה מסכים:
1. מסך נוסח כתב יד ליידן של התלמוד עם ההדרה של הנוסח.
2. מסך פירוש – "ירושלמי לכל"; מסך הפירוש מכיל גם השוואת סוגיית התלמוד הירושלמי לתלמוד הבבלי.
3. מסך מקבילות בחלוקה לסוגיות.
4. מסך שליחת הודעה או הערה למהדורה.
בסיס נוסח התלמוד המוצג הינו כתב יד ליידן Or. 4720. הנוסח המוצג מכיל גם את תיקוני מגיהי כתב היד בנוסח ליידן, כאשר בהערות להצגת כתב היד, השתדלנו להביא את תיקוני הגהות כתב היד. בנוסף, על בסיס הנוסח, מוצעים תיקונים למזוהה כשיבוש בנוסח. המהדורה מציע תיקון לנוסח, במקרה שקשה עד לא ניתן, לפרש ולהבין את דברי התלמוד כפי הנוסח הקיים. בהערות ציינו את המקורות והסיבות שבגללם המהדורה מציעה לתקן את הנוסח. עוד על קביעת נוסח התלמוד ראו בנספח – "הצעות לתיקון נוסח התלמוד".
המהדורה מאפשרת ללומד לקרוא את נוסח כתב היד בשתי תצורות עיקריות: נוסח מנוקד כולל השלמת קיצורי מילים כמקובל בנוסח ארץ ישראל או נוסח ללא ניקוד. להלן סימונים מקובלים שהמהדורה משתמשת בהתייחסות לנוסח:
() – מחיקה של מגיה כתב היד (מופיעה בהערות על הנוסח).
[] – תוספת של מגיה כתב היד (מופיעה בהערות על הנוסח).
{} – הצעה של המהדורה למחיקה (מופיעה בהצגת הנוסח).
<> - הצעה של המהדורה להוספה (מופיעה בהצגת הנוסח).
בנוסף, המסך מכיל את המשניות המתייחסות לסוגיות התלמוד. נוסח המשנה מבוסס על כתב יד קאופמן. לעיתים מוצעים שינויים לנוסח המשנה מבוסס על כתב יד פארמה, ובהערות ציינו את המקורות והסיבה לשינוי המוצע. נוסח המשנה נבחן רק בהיבט של סוגיות התלמוד הירושלמי.
במסך פירוש "ירושלמי לכל" מוגדר מיקום סוגיה על ידי שלשה מרכיבים:
· פרק והלכה - על פי דפוס וילנא, שהוא הדפוס הנפוץ בספרי התלמוד.
· דף ועמוד – על פי דפוס וונציה.
· עמוד ושורה – על פי הירושלמי בהוצאת האקדמיה.
תצוגת פירוש "ירושלמי לכל" מותאמת למסך תצוגת נוסח כתב יד ליידן. לכל שורה ממסופרת בסוגיה במסך תצוגת הנוסח, קיימת שורה מקבילה של הפירוש "הירושלמי לכל". פירוש "ירושלמי לכל", מכיל הערות להרחבה של הפירוש, כולל נימוקים לפירוש, ולפי הצורך בהערות, הצעות אחרות אפשריות לפירוש הסוגיה.
בנוסף לפירוש, הוספנו זיהוי דור החכם הנזכר בסוגיה. הזיהוי שהצענו איננו מוחלט, אך המסתבר ביותר. לעיתים, בהערות הוספנו על מה הסתמכנו בזיהוי דור החכם.
לכל טענה בסוגיה (שורה בהצגה) מוצעת השוואה לנלמד בתלמוד הבבלי. יש לציין שהשוואה זו הינה פתיחה לדיון, ואינה מהווה דיון מעמיק וממצה.
להלן סימונים שהשתמשנו במהדורה זו במסך הפירוש:
· נוסח תלמודי המוצג במסך הפירוש בהטיה (Italic), מסמן שהנוסח הינו תוספת של המהדורה. במסך נוסח כתב יד ליידן ניתן למצוא את הנימוקים והצורך לתוספת.
· רבן גמליאלת-ב – ת-ב הינו סימון המציין שמדובר ברבן גמליאל של דור שני לתנאים.
· רבי יוחנןב – ב הינו סימון המציין שרבי יוחנן הינו דור שני לאמוראים.
·
לכל סוגיה מצורף מסך מקבילות, המכיל את המקבילות העיקריות לסוגיה הנלמדת. מקבילות כולל מקבילות בתוספתא, בתלמוד הירושלמי או במדרשי אגדה.
המסך מאפשר להעיר או להציע תיקון לנוסח המהדורה, לפירוש או כל הערה אחרת למהדורה. התשובה להערה תישלח באימייל שמצוין בהערה למהדורה. בנוסף אפשר שהמהדורה תעודכן, בהתייחס להערה המוצעת. הכוונה היא שבאמצעות הערות אלו, הציבור יתרום לתיקון שגיאות או טעויות במהדורה, ובכך המהדורה תהיה מדויקת יותר בהבהרת דברי התלמוד.
להלן רשימת עיקר המקורות שהמהדורה השתמשה בהם:
כתב יד ליידן מהדורת פקסימיליה
תלמוד ירושלמי הוצאת האקדמיה תשס"א
ירושלמי דפוס וונציה
ירושלמי דפוס וילנא
ירושלמי דפוס עוז והדר
שרידי ירושלמי נוסח הגניזה תרס"ט – לוי גינצבורג
גנזי ירושלמי תש"פ – יעקב זוסמן[2]
אור זרוע – רבי יצחק בן משה מוינה
בית הבחירה – רבי מנחם בן שלמה המאירי
ספר הראבי"ה – רבי אליעזר בן יואל הלוי
ספר הרוקח - רבי אלעזר מגרמייזא
ערכי תנאים ואמוראים – רבי יהודה בן קלונימוס
רא"ש – רבי אשר בן יחיאל
ריטב"א – רבי יום טוב בן אברהם
רמב"ן – רבי משה בן נחמן
ר"ש על המשנה – רבי שמשון משאנץ
רשב"א – רבי שלמה בן אדרת
שו"ת בצלאל אשכנזי – רבי בצלאל אשכנזי
תוספות רבינו אלחנן – רבי אלחנן בן הר"י
תוספות ר"י מפאריש – רבי יהודה בן רבי יצחק מפאריש
תוספות רי"ד – רבי ישעיהו די טראני
תורת הבית – רבי שלמה בן אדרת
תמים דעים לראב"ד – רבי אברהם בן דוד
גליוני הש"ס נזיקין – רבי יוסף ענגיל
יפה עינים על הבבלי – רבי אריה ליב יעלין
מיכל המים – רבי יחיאל מיכל אפשטיין
נועם ירושלמי תרכ"ט – רבי יהושע אייזיק שפירא בן רבי יחיאל
ספר משבי"ח חלק שני תרע"ח – משה שמעון זיוויץ
עלי תמר נזיקין תשמ"ג – רבי יששכר תמר
פני משה (שו"ת בר אילן) – רבי משה מרגלית
קרבן העדה (שו"ת בר אילן) – רבי דוד פרנקל
רידב"ז (נדפס במהדורת עוז והדר) – רבי יעקב דוד ווילובסקי
שערי תורת ארץ ישראל ת"ש – זאב וואלף רבינוביץ
אוצר לשונות ירושלמיים – משה עסיס
גיליונות הירושלמי של שאול ליברמן תשפ"ב – שאול ליברמן
הטרמינולוגיה של הירושלמי – לייב מוסקוביץ
ירושלמי כפשוטו – שאול ליברמן
מבוא לנוסח המשנה – יעקב נחום הלוי אפשטיין
מבוא לתלמודים – חנוך אלבק
מדרש בראשית רבא תשכ"ה – מהדורת תיאודור אלבק
משנת עבודה זרה מהדורה ביקורתית – דוד רוזנטל
תוספתא כפשוטה – שאול ליברמן
תוספת ראשונים – שאול ליברמן
אנציקלופדיה לחכמי התלמוד – מרדכי מרגליות
A Dictionary of Jewish Palestinian Aramaic - Michael Sokoloff (מהדורה שניה)
ערוך השלם – חנוך קאהוט
מערכת מידע לתלמוד ירושלמי – https://yerushalmidb.com/
מאמרי מחקר
לעיתים נוסח התלמוד נראה משובש,[3] כך שנדרש להגיהו כדי שיהיה ניתן להבין את התלמוד כפשוטו, באופן שיהיה לפנינו נוסח עם פירוש המתאים לנוסח. הצעת נוסח מתוקן עם פירוש שמתאים לנוסח הינם פעולות תלויות וקשורות באופן מוחלט. קביעת נוסח מתוקן ללא פירוש המבאר את פשט דברי התלמוד איננה מספקת, או לחילופין ביאור דברי התלמוד ללא נוסח מתוקן המתאים לפירוש, לא יגשים מטרת מהדורה זו. מטרת המהדורה תושג בשילוב של נוסח מתוקן וביאור דברי התלמוד כך שיתאימו לנוסח.[4]
הנוסח הבסיסי עליו מתבססת המהדורה הינו נוסח כתב יד ליידן כולל הגהות הנוסח. בנוסף לנוסח הבסיסי, עבור סוגיות מסוימות קיימים גם מקורות נוספים לההדרת הנוסח: עדי נוסח אחרים כמו נוסח המבוסס על הגניזה, דפוס וונציה, נוסח בפרשנות ראשונים,[5] סוגיה מקבילה במקום אחר בתלמוד הירושלמי, מקור מקביל בתוספתא,[6] מקור מקביל של ברייתות במדרשי תנאים או מדרשי אגדה. כאשר לא קיימים עדי נוסח שיכולים לעזור בתיקון הנוסח הבסיסי, ועדיין הנוסח שלפנינו לא ברור, נעשה שימוש במחקר[7] ובפרשנות כדי להציע תיקון לנוסח.
כאמור כדי להציע נוסח ופירוש מתאים לנוסח מיטבי,[8] השתמשנו בכל הכלים העומדים לרשותנו, ובכלל זה פרשנות מסורתית וכלי מחקר אקדמאים. למרות המאמץ הרב שהושקע במהדורה, יכולים להיות מצבים שהמסקנות במהדורה לא מדויקות, יתכן גם שמוצע פירוש או נוסח לא מתאים או יתכן שהמהדורה התעלמה בשוגג מאפשרויות אחרות. ברור, שכדי להגיע לנוסח מיטבי, דרושה עבודה משותפת של קהל לומדים. מהדורה זו, שמה לה למטרה להגיע לנוסח תלמוד ירושלמי מתוקן עם פירוש המתאים לנוסח, ומציעה מבנה ופלטפורמה להשגת מטרה זו. חשיפת המהדורה ברשת, מאפשרת לקהל הלומדים להעיר ולהאיר, לשפר ולשכלל את הנוסח המתוקן והפירוש המתאים לנוסח.[9]
משה שליסל mshlisse@gmail.com
[1] יש לציין שבתלמוד הירושלמי חלוקה לסוגיות מהווה מרכיב חשוב בפירוש והבנת הסוגיה. לעיתים יש להסתפק בהבנת משפט מסוים, באופן שמשליך על השאלה האם המשפט שייך לסוגיה קודמת או שייך לסוגיה הבאה. כך גם הדברים, ובעוצמה יותר גדולה, לגבי חלוקה לשורות.
[2] גנזי ירושלמי הינה מהדורה מחודשת ומתוקנת לנוסח הגניזה של המהדורה הישנה של שרידי ירושלמי. כיון שהכנת המהדורה נעשה לפני שגנזי ירושלמי יצא לאור, חלק מן ההפניות במהדורה הינם לשרידי ירושלמי.
[3] תיקון הנוסח הינה פעולה יומרנית, הדורשת זהירות רבה. בחיבור זה, העדפנו תמיד לשמר את הנוסח המקורי. אך במקום שהנוסח משובש באופן שלא ניתן להבין את דברי התלמוד כפשוטם, אין מנוס אלא להציע תיקון לנוסח, כיון שהאלטרנטיבה להשאיר את הנוסח משובש הינה גרועה יותר.
[4] כיון שההדרת הנוסח איננה מטרה בפני עצמה, לא מוצעים שינויים לנוסח אם הצורך בשינוי הנוסח איננו תורם או לא דרוש להבנת דברי התלמוד.
[5] בדברי הראשונים שמתייחסים לסוגיה הנלמדת, כמו רמב"ן, בעלי התוספות, אור זרוע, המאירי ועוד, פעמים רבות קשה להבחין, האם הציטוט המובא מהווה נוסח של התלמוד שהיה לפניהם או שדבריהם הינם פירוש לתלמוד.
[6] מקורות בעלי חשיבות יוצאת דופן, הינם "התוספתא כפשוטה" ו – "תוספת ראשונים" של שאול ליברמן. לעיתים רבות במקורות אלו, מובא פירוש סוגיות או חלקי סוגיות בתלמוד הירושלמי כולל הצעות נוסח.
[7] ליברמן הוא ראש וראשון לחוקרים בהתוויית דרך לימוד התלמוד ובפירושיו לסוגיות רבות בתלמוד. במהדורה זו נעשה שימוש שיטתי בספרים הבאים: ערוך השלם – ח. י. קאהוט; מילון לארמית ארץ ישראלית – מ. סוקולוף; אוצר לשונות ירושלמיים – מ. עסיס; הטרמינולוגיה של הירושלמי ל. מוסקוביץ; ולאחרונה בגליונות ליברמן על הירושלמי בעריכתו של מ. עסיס.
[8] מיטבי, כיון שלא תמיד ניתן להוכיח באופן מלא שהתיקון המוצע לנוסח, הינו התיקון הראוי. למעשה אנו מציעים נוסח אקלקטי, כך שבחרנו את הנוסח שנראה המתאים ביותר, מתוך שלל מקורות הנוסח האפשריים. (במבוא למשנה עמוד 107 כתב חנוך אלבק שרבי מסר לנו נוסח אקלקטי של המשנה. בנדרים מא ע"א נלמד שלרבי היו שלוש עשרה מסורות שונות של ההלכה).
בחיבור זה השתדלנו להציע פירוש אחד מרכזי עם נוסח שמתאים לו. בצד הפירוש המוצע, הבאנו בהערות שוליים פירושים אלטרנטיביים. הפירוש שבחרנו כפירוש מרכזי, הינו הפירוש שלדעתנו הינו הפירוש המיטבי. לא תמיד ניתן להוכיח את הפירוש באופן מוחלט, שכן קיים קושי להגיע להכרעה מוחלטת בהבנת התלמוד הירושלמי.
[9] כשם שהגאונים והראשונים מאות בשנים למדו והתקינו את התלמוד הבבלי ערוך ומסודר לכל לומד לדורות הבאים, כך בעבודה משותפת של למדנים על מסכתות התלמוד הירושלמי ברשת, אי"ה נתקין ונערוך את התלמוד הירושלמי לדורות הבאים. הנחתנו, שהחשיפה ברשת, תקצר בזמן את התהליך.